מתי תינוק יוצר קשר עין?

הורים ששואלים את עצמם 'מתי תינוק יוצר קשר עין' הם ככל הנראה הורים שמקנן בהם חשש או חשד כלשהו. יתכן מאוד שהם ממעטים לראות את תינוקם יוצר עמם קשר עין או מסתכל לעברם, או שהם חשים שמשהו בצורה בה תינוקם מסתכל לעברם אינה תקינה. הצעתי הראשונה היא לבדוק. אם יש ספק מוטב לבדוק. אם הבדיקה לא נראית מספיק רצינית ויסודית והיא מורכבת בעיקר מנסיונות הרגעה של בעל או בעלת המקצוע, כדאי לבדוק במקום אחר. קיימת נטיה לפעמים בגילאים מוקדמים להניח שההורים הם היסטריים או מדמיינים או מגזימים. לפעמים זה נכון אבל כדאי תמיד לזכור שהורים מכירים את ילדם טוב מכל רופא או איש מקצוע.

קשר עין הינו אחד מההתנהגויות החברתיות הראשונות שמופיעות אצל התינוק ויש לו תרומה עצומה לפיתוח הקשר בין התינוק לסובבים אותו ובראשם הוריו ואין להקל בכך ראש. אז מתי תינוק יוצר קשר עין? יש ראיות לכך שתינוקות מסוגלים ליצור קשר עין כבר לאחר לידתם. אך שימו לב! אין פירוש הדבר שמצופה מהם לעשות כן. בגיל 6-10 שבועות אנו כבר מצפים לראות שהתינוק או התינוקת מסוגלים להסתכל באופן ישיר, יזום ומכוון על אדם הנמצא בקרבתם לאורך זמן. שימו לב למילים "יזום ומכוון". אם מבוגר נכנס לשדה ראייתו של התינוק והתינוק אינו מסיט את מבטו, זה לא בהכרח אומר שהתינוק מסוגל באופן יזום ומכוון ליצור קשר עין.

בגיל 3 חודשים תינוקות כבר מסוגלים לעקוב אחר תנועתם של הוריהם במרחב. ככל שהשליטה של התינוק על תנועות עיניו ועל תנועות ראשו משתפרת, כך יכולתו לייצר קשר עין איכותי יותר עולה. עצם השאלה מתי תינוק יוצר קשר עין לא בהכרח מעידה על בעיה אך היא מעידה על דאגה מצד ההורים. כשיש דאגה אין פתרון טוב יותר מלבדוק.

מהו התפקיד העיקרי של יצירת קשר עין אצל תינוקות?

ההגדרה הצרה של קשר עין מתייחסת למצב בו שני בעלי חיים (ביניהם גם בני אדם כמובן) מסתכלים זה לזה בעיניים באותו הזמן. אך האמת היא שכמעט ולא משתמשים במונח 'קשר-עין' על מנת לתאר מצב שכזה. השימוש במונח קשר עין רחב הרבה יותר ומכיל בתוכו מגוון גדול יותר של מצבים.

כאשר אנו מדברים על קשר עין ביחס לתקשורת, למידה והתפתחות, על יצירת קשר עין אצל תינוקות ובכלל על קשר עין בין בני אדם אנו בעצם מדברים על מוקדים של קשב. על האופן בו אדם מפנה את הקשב החזותי (או השמיעתי) שלו ועל האופן בו הוא קולט מידע חברתי מן הסביבה. קשר עין מהווה חלק קטן מאוד במיקוד הקשב.

בצירוף המילים 'קשר עין' אנו בדרך כלל מתכוונים ל-מידה בה הילד מחפש מידע חברתי. מידע חברתי מצוי בדרך כלל בעיקר על פניו של אחר. קושי ביצירת קשר עין אצל תינוקות  יוביל להיעדר מידע חברתי ומכאן יפגע ביכולת של התינוק להבין את סביבתו.

פעוט או ילד שמתקשה ליצור קשר עין עם האחר, אך אינו מתקשה בהתמקדות קשבית אחרת,כלומר, מחפש מידע על פני אדם אחר אך נמנע לעשות זאת כאשר האדם מחזיר לו מבט, סביר שסובל מביישנות או מחוסר ביטחון. לעומת זאת כאשר הקושי מתבטא ביותר ממיעוט בקשר-עין זהו לרוב סימן שמדובר בקושי תקשורתי עמוק יותר. יש להבחין בין קושי ביצירת קשר עין בעקבות ביישנות או חשש לבין הימנעות מיצירת קשר עין, גם כאשר האדם עליו מסתכלים אינו מסתכל. כאשר ילד או תינוק לא מחפש מידע חברתי בפניהם של אחרים – זה מרמז על בעיה.

בן אדם הינו יצור חברתי. משמעות הדבר היא שהוא מתבסס על קשרים חברתיים על מנת לשרוד ולכן תלוי בהם. את הקשרים החברתיים הוא בונה באמצעות תקשורת ומכאן שתקשורת הינה קריטית לקיומו. תקשורת לא חייבת להיות מילולית. למען האמת תקשורת תמיד מתחילה הרבה לפני שלתינוק יש שפה. השפה נבנית על יסודות התקשורת הבלתי מילולית. יצירת קשר עין אצל תינוקות והיכולת להפנות ולמקד קשב בצורה תקינה כלפי גירויים סביבתיים חברתיים, הם תנאים הכרחיים להתפתחות תקינה של תקשורת.

למידה – התחום העיקרי שנפגע כאשר תינוק לא יוצר קשר עין

כאשר תינוק לא יוצר קשר עין נפגעת יכולת איסוף המידע שלו. כאשר אין איסוף מידע איכותי נפגעת היכולת של התינוק להתנהל בסביבה החברתית שלו. על מנת ללמוד דבר מה יש למקד בו את הקשב. ללא מיקוד הקשב, גם אם חושינו קולטים גירויים, לא יכול להתבצע תהליך של עיבוד מידע. ללא עיבוד מידע לא יכולה להתרחש למידה (למען הדיוק קיימת אפשרות ללמוד ללא מיקוד של קשב אך מדובר במצב פחות שכיח שדורש מספר תנאים שאינם רלוונטיים לכאן). כלומר תנאי בסיסי ללמידה הינו:

קליטת גירוי בסביבה   >   הפניית ומיקוד הקשב בגירוי   >   עיבוד מידע ביחס לגירוי שנקלט

בעיה בחלק הראשון (של קליטת הגירויים) תתבטא למשל בחירשות או בבעיות שמיעה ובעיוורון או בקוצר רואי. בעיה בחלק האחרון (עיבוד מידע) עשויה להתבטא בפיגור שכלי או בליקויי למידה או בבעיות זיכרון. בעיה בחלק של הפניית הקשב ומיקוד הקשב שייך יותר לתחום בעיות התקשורת. כמובן שזוהי חלוקה סכמטית מאוד והדברים כרוכים אלה באלה. יצירת קשר עין אצל תינוקות (או אי-יצירת קשר עין) מהווה הצצה ראשונה ליכולתו של התינוק ליצור תקשורת עם האחר וללמוד מהסביבה.

קשר עין (כלומר קשר בין העין לבין הגירוי) הוא בעצם המכנה המשותף של רוב תחומי התפקוד שנפגעים אצל ילדים עם הפרעות תקשורת. כאשר תינוק לא יוצר קשר עין הוא מפספס מידע רב שנמצא בסביבה החברתית שלו. למשל:

אמא מראה לתינוקה תפוח ואומרת תפוח. אם התינוק מסתכל על התפוח ולא על אמו הוא לא בהכרח יודע שאמו קראה בשם התפוח שכן הוא אינו רואה לאן אמו מכוונת את מבטה. הסיכוי של אותו תינוק ללמוד את המילה תפוח קטן ביחס לסיכוי של תינוק אחר,שמסוגל בקלות להעביר את מיקוד הקשב החזותי שלו בין התפוח לבין האמא ובין הפן החזותי (ראיית התפוח והאמא) ובין הפן השמיעתי (ראיית התפוח ושמיעת שמו). ואכן ילדים עם הפרעת תקשורת מתקשים ללמוד שפה.

כאשר תינוק לא יוצר קשר עין נפגעים גם תחומים נוספים. למשל:

פעוט אשר מנסה לנעול נעל צריך להסתכל על הנעל ועל רגלו על מנת לקבל מידע חזותי ולהפעיל את ידיו ורגלו בהתאם למידע החזותי שהתקבל. ילדים עם הפרעות תקשורת לעיתים מתקשים בלמידת פעולות מסוג זה. הסיבה העיקרית לכך היא שהם לא מכוונים בצורה נכונה את מוקד הקשב שלהם ובעצם מנסים לנעול נעליים 'על עיוור'. מבלי שהעיניים משתתפות בתהליך ונותנות את הפידבק הדרוש על מנת לדייק את תנועות הפעוט.

בקיצור, קשר עין, או ליתר דיוק מיקוד הקשב החזותי, הוא מרכיב קריטי בלמידה. היעדר מיקוד קשבי איכותי יפגע בלמידה במגוון תחומים (בתחום השפתי, בתחום התקשורתי והחברתי, בתחום המוטורי ועוד).

במקרה בו תינוק לא יוצר קשר עין, או ממעט ליצור קשר עין, ובמקרים בהם נראה שקיימת פגיעה במיקוד הקשב (בויזואלי או האודיטורי) חשוב מאוד לא להתמהמה ולהתחיל לטפל באופן מיידי.

קשר עין – תינוקות וקשב חברתי

ללא קשר עין תינוקות מפספסים מידע מהסביבה. קשב חברתי פירושו הפניית מוקדי הקשב שלנו למוקדים חברתיים בסביבתנו קשב חברתי (תדירות ואיכות איסוף ועיבוד המידע החברתי בסביבה) הינו אחד המדדים המנבאים בצורה המדויקת ביותר את רמת תפקודם של ילדים על הספקטרום האוטיסטי.

דמיינו שאתם נכנסים למסעדה, דמיינו שהעיניים שלכם מופנות כלפי רגלי הכיסאות, דמיינו שרגלי הכסאות מטילות צל אלכסוני על הרצפה. דמיינו את נקודת המפגש בין קו הצל לרגל הכסא. דמיינו שברקע אתם שומעים קולות דיבור, מוזיקה ורחשי כלי אוכל. דמיינו שלצד המפגש בין הצל לרגל הכסא יש נעל חומה עם שרוכים.

האם המסעדה צפופה? האם אתם חוסמים את המעבר? האם זיהיתם את המלצר? האם אתם יודעים איפה לשבת? האם האנשים עמם הגעתם כבר יושבים?

את כל המידע החברתי הזה לא ניתן לאסוף מבלי שהקשב החברתי שלנו יפעל. ללא מידע מהסביבה כמעט ולא מתרחשת למידה. ללא קשר עין תינוקות פשוט לא קולטים מידע רב שקיים בסביבתם. תינוק אשר אינו מרים עיניו על מנת לחפש מידע חברתי עלול לראות פעמים רבות דלת נפתחת אבל אם הוא לא יראה שיד של אדם לחצה על ידית הוא לא יבין כיצד נפתחה הדלת והוא לא יידע כיצד לפתוח את הדלת בעצמו. למידה פונקציונלית של איך הדברים פועלים היא יחסית קלה שכן היא כוללת בעיקר יחסים בין אנשים לאובייקטים. הדברים מסתבכים כאשר מדובר ביחסים בין אדם לאדם.

קשר עין תינוק – מספר המלצות שיכולות לעזור

בלי קשר עין תינוק מפספס המון מידע. מה שמעודד מאוד יצירת קשר עין ואיסוף מידע חברתי והפניית קשב לגירויים חברתיים זה בעיקר השהיית תגובה. היום ידוע למשל שכדי לעזור לילד מגמגם אל לנו להשלים עבורו את המשפטים. העזרה הנכונה היא סבלנות והקשבה. לתת לילד לדבר בקצב שלו, לתת לו להשלים את המסר המילולי שהוא רוצה להעביר,המבלי לקטוע אותו או לנסות לעזור לו ולדבר עבורו או במקומו.

בלי קשר עין תינוק מפספס מידע לכן תפקידנו 'להשאיר' את המידע עוד קצת זמן באוויר על מנת לאפשר לילד או לתינוק לקלוט אותו למרות הקושי בהפניית הקשב. אם למשל נתייחס לדוגמת הידית והדלת – ברגע שהילד או התינוק מצפה שהדלת תיפתח – נשהה את היד שלנו ולא נלחץ על הידית. מתי נלחץ? רק כאשר הילד ירים מבטו לעבר הידית. אם הדלת תיפתח מבלי שהתינוק יראה מה פתח אותה הוא יפספס את המידע שבהמשך יאפשר לו לפתוח דלתות בעצמו. אם לעומת זאת נשהה את עצמנו לרגע – הילד ייתקל בבעיה: הדלת לא נפתחת כרגיל. בשלב מסוים הילד ירים את עיניו כדי לבדוק מה התקלקל ואז הוא יוכל לראות את המידע החשוב של היד שלוחצת על הידית.

מספר המלצות שיכולות לעזור לעידוד יצירת קשר עין בין התינוק לבינכם:

1. השהיית פעולה עד לקבלת מבט – במצבים רבים עצם העצירה ואי הפעולה מצידנו תגרום לתינוק או לילד שלנו לבחון טוב יותר את הסביבה ואז מידע יוכל להיקלט בחושיו.
2. המתנה לקשר עין על מנת לקבל דבר רצוי – תינוק צריך לדעת שמה שנותן לו את האובייקט הרצוי הוא האדם ולא היד של האדם. כאשר תינוק רוצה בדבר אותו אנו מחזיקים פשוט נחכה ורק כאשר ירים עיניו אלינו ניתן. התינוק ילמד שהפנים שלנו הם המרכיב החשוב ביותר ושאליהם צריך להפנות את הקשב.
3. לשחק בכמה שיותר משחקים שמעודדים קשר עין בינינו לבין התינוק או הפעוט:

• מנדנדים תינוק בנדנדה, עוצרים את הנדנוד וכאשר הוא מרים את עיניו אלינו משחררים את הנדנדה.
• מדגדגים את התינוק, עוצרים ומחכים שיסתכל עלינו ורק אז ממשיכים.
• מתחבאים מאחורי מטפחת ואז מורידים אותה ועושים קוקו.
• מנפחים בלון ניפוח אחד ועוצרים וברגע שהילד מסתכל לעברנו מנפחים עוד.
• מחכים עד שנוצר קשר עין (תינוק מסתכל עלינו) ואז משמיעים קול שמצחיק אותו וחוזר חלילה

הנטיה שלנו לנסות לתת לתינוק מיד את מה שהוא רוצה עלולה לפעול נגדו ונגדנו אם קיים קושי במיקוד הקשב החברתי. השהיית פעולה או מניעה רגעית של דבר מה שהתינוק רוצה היא בהחלט דבר שתינוקות ופעוטות מסוגלים להתמודד עמו, ואף חשוב שילמדו באופן הדרגתי להתמודד עמו.

אי אפשר להפחית בחשיבותו של קשר עין! תינוק שמתרגל לקבל את רצונותיו מבלי שהוא רואה את האדם אשר מספק לו את רצונותיו עלול להתקשות מאוד לאחר מכן להבין איך דברים פועלים ובעיקר מה  ומי מניעים אותם בעולם.

היעדר קשר עין אצל תינוקות – הסימן הראשון להפרעת תקשורת

היעדר קשר עין אצל תינוקות (או קשר עין חסר) הוא אחד הסימנים הבולטים ביותר והמוקדמים ביותר להפרעת תקשורת. כמעט בכל הפעמים ששאלתי הורים מה גרם להם לחשוד שילדם סובל מהפרעת תקשורת הסימן הראשון שהם זוכרים ששמו לב אליו הוא המבט או היעדרו של המבט. האם תינוקכם ממעט או נמנע מיצירת קשר עין? האם אתם מרגישים שהוא מסתכל 'דרככם'? או מביט מעבר לכתף שלכם? קשר עין מתחיל להתפתח כבר בגיל שבועות ספורים והולך ומשתכלל ככל שהתינוק לומד לשלוט בתנועות עיניו ובתנועות ראשו.

סימנים מוקדמים לאוטיזם אצל תינוקות משתנים במידת שכיחותם, אך סימן זה של מיעוט בקשר עין אצל תינוקות שלאחר מכן מקבלים אבחנה של הפרעת תקשורת הוא אולי הנפוץ והשכיח מכולם. יש לסייג ולומר שהיעדר קשר עין אצל תינוקות לא בהכרח מעיד על הפרעת תקשורת, אותה יש לאבחן בכובד ראש וברצינות, אך במידה ואתם מרגישים מחסור בקשר עין מצד ילדכם ובמקביל להליך האבחוני, חשיבותו של טיפול הניתן מוקדם ככל  האפשר לא תסולא בפז.

ככל שמתחילים לטפל מוקדם יותר – כך הסיכוי להגיע לתוצאה הטובה ביותר עולה! לכן מומלץ לא לחכות! אסור שתהליך האבחון של אוטיזם אצל ילדים  יעכב את תחילת מתן הטיפול. אין סיבה שלא להתחיל לטפל טרם קבלת אבחון. הטיפול בהפרעת תקשורת אינו תלוי בהגדרה אבחונית. חשוב לזכור שככל שהילד צעיר יותר כך מוחו גמיש יותר והשינוי גדול יותר. הזמן שעובר הוא קריטי ולטיפול באוטיזם אצל ילדים יש חלון הזדמנויות מצומצם ממילא. יש לעשות הכל על מנת להתחיל לטפל כמה שיותר מהר.

יש לזכור – גיל האבחון של אוטיזם אצל ילדים הוא חשוב בעיקר בגלל שהוא מסמן את הגיל בו מתחיל הטיפול. היעדר קשר עין אצל תינוקות הוא הסימן הראשון שרואים להפרעת תקשורת ומכאן שהוא מאפשר להגיש סיוע מוקדם וחשוב כל כך. אם אתם מרגישים שילדכם ממעט או נמנע מיצירת קשר עין מוטב להתחיל לטפל מהר ומוקדם ככל האפשר.